- בְּרִיר
- בָּרִיר, בְּרִיר, בְּרִירָאm., בְּרִירָא, בְּרִירָה f. ch. = h. בָּרוּר 1) clear, pure, certain; polished, bright. Targ. Ps. 18:27 (h. text נָבָר). Targ. Y. Ex. 22:2 (Var. בָּרוּר); a. fr.Pl. בְּרִירִין, בְּרִירָן. Targ. Y. I, II Deut. 8:9; a. fr. 2) chosen, peculiar. Ibid. 29:12.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
